יסודות ההומיאופתיה באספקלריה היהודית




      צור קשר הרשמה ראשי
שתפו שתפו בפייסבוק לחצו להצטרפות לניוזלטר חינם
חיפוש:
ברכות  |   גלגול נשמות,מיסטיקה  |   זוגיות,הפסקת הריון  |   קבלה   |   יהדות  |   תהילים,ניסים  |   שבת  |   חלומות,פתרון חלומות  |   פיתוח האישיות   |   מוזיקה  |   אחרית הימים,גוג ומגוג   |   חגים  |   ערוץ סודות לילדים   |   פרשת השבוע  |   חינוך  |   ניוזלטר סודות  |   תפילין  |  
ראשי / יהדות
יסודות ההומיאופתיה באספקלריה היהודית

מאז ומתמיד התנהלו ויכוחים מרים בין מצדדי הרפואה הממסדית הרשמית לבין חסידי ומצדדי הרפואה האלטרנטיבית. שני בעלי פלוגתה טענו ליעילות, לחוקיות ולהצדקה לקיום ושליטה על המוחות, הלבבות והכיס של הצרכן, קרי - חולה

09/02/2009 ד``ר אילן זמיר

מאז ומתמיד התנהלו ויכוחים מרים בין מצדדי הרפואה הממסדית הרשמית לבין חסידי ומצדדי הרפואה האלטרנטיבית. שני בעלי פלוגתה טענו ליעילות, לחוקיות ולהצדקה לקיום ושליטה על המוחות, הלבבות והכיס של הצרכן, קרי - חולה.
תחום הנל כשעצמו רחב ומורכב ביותר ובמאמר המוצע כאן ברצוני להאיר אספקטים מסוימים של הרפואה הנקראת הומיאופתיה בכוונה להרחיב את היריעה בעתיד בהתאם לדרישת הציבור.

תחום הרפואה מורכב משני מישורים עיקריים – מישור אנושי- מקצועי וביולוגי-מדעי.
במישור האנושי הכללי עיסוק ברפואה כמעט שאינו משאיר לרופא המצוי - חילוני או נוכרי מקום למחשבה דתית ולהכרה בקיומו ובמעורבותו של בורא העולם בתהליך הריפוי.
להיות עד למכאובים של בני האדם, לייסוריהם הגופניים והנפשיים והזכות להפעיל ידע אישי, מאמץ פיזי ומחשבתי על- מנת להושיעם – משרישים בלב הרופא ובנפשו תחושת עליונות אישית והכרה בלתי ניתנת לערעור בעיקרון כוחי ועוצם ידי עשו לי את החייל הזה.
ואם להוסיף כאן את תלות החולים ברפואה וברופאים, תלות הגובלת בסגידה והתבטלות עצמית – לא קשה לתאר אלו פרות תצמיח קרקע מקצועית וחברתית אשר בה גדל ועיצב את עצמו הרופא המצוי.
כאן, במאמר מוסגר, יש צורך להצביע על מספר תופעות לוואי הנובעות ישירות מהסטטוס המיוחד של הרופא. תופעת לוואי הראשונה היא פגיעה במתכונת החשיבה ובצלילות הדעת של הרופא, תוך סכנה של קבלת הכרעות פזיזות ובלתי שקולות בכל הנוגע לאבחנה ודרך טיפול בחולה. סכנה נוספת – רופא בעל אגו מנופח עלול לפרש מלה או תגובה של החולה או בני משפחתו כפגיעה אישית, אשר עלולה למנוע ממנו להגיש טיפול הולם לחולה זה.
דבר נוסף – חשש סביר לניצול מעמד ותלות החולים בו להשגת רווחים ואף לסחיטה כספית, ובו זמנית הימנעות מטיפול באלה שאין באפשרותם לפצות את הרופא.
תחושת עוצמה ובלעדיות בשליטה על המטופל ועל גורלו יכולים להביא להשפעה הפוכה: מתחים נפשיים ועומס עבודה, אשר רופא נאלץ לעיתים קרובות להתמודד אתם, מחד גיסא, ואי הצלחה או כשלון מקרי בטיפול (גם אם אין רופא אשם בהם) מאידך גיסא - עלולים להוריד את בטחונו, לגרום לחרדה והססנות בפני התערבות פעילה כירורגית או אחרת. הפרעות מסוג זה עלולות לגרום לפגיעה חמורה ברמת ביצועיו ובכושרו המקצועי של הרופא ובבריאות החולה. לעומת זאת, לרופא היהודי המכיר בבורא העולם ובתורתו יש אמצעים רוחניים - הלכתיים ומעשיים להינצל מסכנות האורבות לעמיתו החילוני או הנוכרי. אותו כלל גדול בתורה - ואהבת לרעך כמוך כמוך ממש דורש מהרופא להתמסר עד תום לעבודת קודש – הצלת הזולת.
אך כאן נתמקד במישור הביולוגי של הרפואה באספקלריה הרוחנית היהודת. האדם והעולם החי בכללותו הנם חלק בלתי נפרד מהבריאה המתוכננת והמחושבת להפליא. ולא רק זאת, אלא שהוא (העולם) נמצא לאורך כל זמן קיומו תחת השגחה עליונה מתמדת.
גוף האדם מורכב מכ- 250,000 בליון תאים, כאשר בכל תא מתרחשות כ- 35,000 ריאקציות כימיות בשניה אחת! מה רבו מעשיך ד'!.
מושג בריאות, במונחים הנכונים, אינו העדר מחלות, אלא יכולת הגוף לשמור על האיזון (הומאוסטזיס) בין פעילות של כל מערכותיו ובין סביבתו המשתנה ולעיתים עוינת.
לעומת זאת, מחלה – הנא תהליך המבטא מכלול תגובות (כולל הגנתיות) של הגוף על ההשפעות השליליות (חומרים רעילים חיצוניים או פנימיים, מיקרו – אורגניזמים (חיידקים ווירוסים) והאנזימים אשר הם מפרישים, טראומות שונות ועוד), או תקלות (הפיכות או בלתי הפיכות) של מנגנוניו השונים.
יוצא מזה, שמחלה אינה בהכרח תהליך שלילי. ולא בכל מקרה חייבים לדכא את ביטוייה החיצוניים. הסימפטומים של המחלות הם לרוב סימנים ואותות מצוקה והתמודדות הגוף, הנותנים לרופא, המסוגל לקרוא אותות אלה, התוויות (אינדיקאציות) לגבי דרך הטיפול.
הרפואה הקונוונציונאלית, לעומת זאת, גורסת שסימפטום הוא עצם התקלה-המחלה והיא מטפלת בסימפטומים בצורה מלאכותית- (תרופתית – כימית), כירורגית או עי קרינה רדיואקטיבית. והמגמה היא נגד (אנטי בלועזית); אנטיביוטיקה, תרופות נגד אלרגיה, נגד קוצר נשימה, נגד כאבים, נגד אולקוס וכדומה. במילים אחרות – דיכוי. הרפואה הטבעית וההומיאופתיה, כענף החשוב ביותר שלה, מבוססת על עקרון החיסון – השפעה על מנגנוני החיסון הפגומים, במגמה להחזיר להם כושר פעילות תקין על מנת לתת את התשובה הטבעית הנכונה לבעיה הרפואית אשר נוצרה.
רעיון דומה לעקרון ההומיאופתיה נמצא בפרוש מעם לועז לפרשת בשלח. ואנו מצטטים את דבריו:
וילכו שלשת ימים ולא מצאו מים (טו, כב).
(יב) כלומר כי ... אחד הנסים שהיו בשעת קריעת ים סוף, שנפתחו בקרקע הים מעינות של מים מתוקים, והיו שותים מהם הם וצאנם ובקרם ומילאו מהם כדיהם כדי שיהיה להם ממה לשתות בדרכם. ופתאום חיפשו בכדיהם ולא מצאו מים. ואעפ שהארץ מיוסדת על מים, כמו שנאמר: לרוקע הארץ על המים, והיו יכולים לחפור ולמצוא מים, כי בכל מקום בארץ שאדם מחפש הוא מוצא מים. אבל הקבה מנע מהם המים מן הטעם שנבאר להלן. ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה (טו, כג). וילנו העם על משה לאמר מה נשתה (טו, כד).
(יג) אז אמר משה רבינו בליבו לאיזו צורך נבראו המים המרים האלו. הרי מוטב היה שלא יבראו בכלל, שאילו היו מתוקים היו נהנים מהם הבריות. ענה לו הקבה ואמר: אל תאמר כך, כאילו היה איזה דבר בעולם שבראתיו בלי הכרח, וכבר הורה לך כיצד תדבר. מוטב שתתפלל שהמים המרים האלו ייעשו מתוקים.
ויצעק אל ה' וירהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים. שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו (טו, כה).
ומשה צעק צעקה גדולה כמבקש רחמים. (יד) אז הורה לו ה' עץ מר וכתב עליו השם המפורש וזרק אותו לתוך המים וימתקו המים. ועץ זה נקרא הרדופני והוא גדל במים. ועליו דומים לשושנים והם מרים מאד. והם סם המוות של הבהמה. וזה סיבב ה' כדי להורות להם גדולתו של הקבה שבדבר מר וארסי המתיק את המים המרים. (טו) ומיני דברים כאלו ברא השית. כי ראינו כי הארס של הנחש הוא ארסי מאוד, ואף על פי כן אינו מזיק לנחש עצמו. כי גופו מסוגל להכילו, וכן אנו רואים שעושים טריאקה מארס בשר הנחש שהוא תרופה טובה נגד ארס הנחש. וכן העקרב ארסו מזיק מאוד כי הוא קר מאוד. ומי שנשכו עקרב תרופתו לרחוץ המקום במים חמים מאוד ולשפשף על המקום את העקרב עצמו במקום הנשיכה. והצרעה ארסה חם מאוד ורפואתו לרחוץ המקום במים קרים ולשפשף המקום בצרעה עצמה. (טז) ולרמוז על כך אומר הכתוב: ויורהו ה' עץ, כי אם משמעותו שהורה לו עץ היה צריך הכתוב לומר ויראהו עץ. ועכשיו שכתוב ויורהו, הכוונה שהורה ולימד אותו כמו שאומר הכתוב: יורה דעה. שהכוונת לימוד, כי הקבה אמר לו: אני אלמדך דבר שלא ידעת עד כה. ושלא כבשר ודם שבדבר מתוק ממתקים המר, אלא בדבר מר אמתיק את המר. (יז) וזה נקרא נס בתוך נס, שאפילו אם העץ הזה היה מתוק היה בכך משום פלא, כי רואים שאם שמים דבש למים אם המים מרובים הם לא מרגישים טעם הדבש. ואם נשים בחבית מים כד של דבש לא יהיה ניכר הטעם המתוק. ובפרט כאן שהעץ היה מר, שבוודאי היה זה נס אחר לחוד שנמתקו המים, וזה מורה על כוחו הגדול של הקבה. ברור שהנהגת הטבע (ובגימטריה: הטבע – א-להים) בכללותה הינה הנהגה הנראית כהגיונית, מדעית וניתנת להסבר. אך במקרים רבים אחרי ההנהגה הטבעית מסתתרים ניסים ממש. ואחד מהם זה הנס של דומה מרפא בדומה – יסוד ההומיאופתיה.

והנה כמה דוגמאות – טעם המלוח בפה, למשל, ניתן לרפא עי טיפות מלח מדוללות במיליוני פעם.
הפרשה נוזלית מהאף, העיניים, גירוי בדרכי הנשימה העליונים ניתן לרפא עי בצל מדולל. (השפעה הפוכה מזאת של בצל מרוכז הגורם, כידוע, לדמעות).
ארס דבורים גורם להיווצרות נפיחות בצבע אדום-סגול במקום העקיצה, ומלווה בכאב, תחושת שריפה ובשלב מאוחר יותר בגירוי. והנה מתברר שמנה מזערית (דילול במיליוני פעמים) של ארס דבורים מרפאה מחלות ומצבים המאופיינים בשינויים דומים. וכאן מדובר ראשית כל בדלקת שקדים. נטילת 2- 3 כדוריות של ארס דבורים מרפאת תוך שעה דלקת שקדים (אנגינה). אותו דין לגבי כוויות שמש מתונות, אורטיקריה (פריחה אלרגית) עקב רגישות לסוגי מזון ותרופות ועוד.
דוגמה נוספת – קפה במינון הומיאופטי (דהינו בדילול של מיליוני מונים) מסוגל לשמש כאמצעי יעיל נגד נדודי שינה.
רופא יווני דגול, היפוקרטס (377-460 לפני ספירת הנוכרים), היה בין הראשונים שכבר השתמש בעקרון ההומיאופתיה. במקביל לרישום תרופות הפועלות נגד הוא המליץ לחלק לחוליו תרופות המסוגלות לגרום לסימני המחלה, אך במינונים נמוכים הגורמים לריפוי.
פאראצלזיוס (1493 – 1541 לספירת הנוכרים) טיפל במחלות מעיים עי הלברון – חומר הגורם לקלקולי קיבה. הכמות של התרופה הייתה מזערית – 1/24 חלקי טיפה. ההומיאופתיה היום משתמשת בדילולים גבוהים בהרבה.
סמואל הנמאן (1755 - 1843 לספירת הנוכרים) ניחשב כמייסד האמיתי של ההומיאופתיה. הוא גילה מחדש את חוק הדימיון והחדיר אותו בצורה רחבה ביותר בתחום הרפואה.

עקרונות של הומיאופתיה

העיקרון של ההומיאופתיה - תן לדומה לרפא דומה ( הומיאו - דומה, פאטיה – מחלה).
השיטה מבוססת על שלושה עקרונות: דילול קיצוני של חומר, לרוב ממקורות טבעיים, דמיון
וגישה רפואית מיוחדת לחולה ולמחלתו - צורך בתחקיר אודות סימני המחלה ייחודיים, טיפולוגיה (קווי אופי אינדיבידואליים) של החולה וקביעת האובייקט הטיפול שהוא חולה ולא מחלתו..
דמיון – לפני טיפול בתרופה הומיאופתית חייבים לדעת באיזה אופן משפיע, לאיזה שינויים
פאטולוגיים גורם חומר מסוים במינון גבוה על אנשים בריאים.
למשל, חומר צמחי בשם איפקאקואנה, בניסוי על אנשים בריאים בכמות יחסית גבוהה יגרום לבחילות והקאות, הפרשה מוגברת של רוק ושיעול, תחושת התכווצויות בחזה וצפצופים בדרכי הנשימה. שילוב של תופעות ספציפיות אלה מהווה תמונה סימפטומטית ניסיונית.
כשהחולה סובל מתסמונת הדומה לזאת הנגרמת עי איפקאקואנה, האופיינית, הגב, לחולי אסטמה, דבר זה נקרא תמונה סימפטומטית קלינית.
במקרה ששתי תמונות דומות לחלוטין, יכול להיות מופעל חוק הדמיון ובהתאם לכך ניתנת תרופה מתאימה בריכוז זעיר. החומר המדולל יגרום להפעלת המנגנון החיסוני הטבעי של החולה ולהבראתו המוצלחת. טיפול זה חייב, כמובן להיקבע עי רופא, זה לא תמיד קל ופשוט, ותלוי גם , במידת הסבלנות ובשיתוף פעולה מצד החולה.

יש יסוד להשערה שספר הרפואות שנגנז עי חזקיהו (ברכות י עב) היה מורכב מחומרים טבעיים אשר הופקו מהם תרופות במתכונת הכנת תרופות הומיאופתיות.
לפי רשי ספר הרפואות הקדום הזה נגנז כדי שיבקשו רחמים מהקדוש ברוך הוא ויחזרו בתשובה.

*מאמר היינו פרק מתוך ספר הומיאופתיה כרפואה וכאתגר של דר אילן זמיר

* * *

   
תגובה חדשה
0 תגובות





הדפס כתבה
שלח כתבה לחבר

שתף, הדפס, שמור
נושאים ראשיים
ברכות
גלגול נשמות,מיסטיקה
זוגיות,הפסקת הריון
קבלה
יהדות
תהילים,ניסים
מצלמות הכותל
שבת
פיתוח האישיות
חלומות,פתרון חלומות
מוזיקה
פרנסה
Francais,Spanish,Russian
אחרית הימים,גוג ומגוג
חגים
ערוץ סודות לילדים
הטיסה הגורלית לאמת - דניאל עשור
כרטיסי ברכה לראש השנה
סודות קליפ וידאו לשליחה חינם
רפואה
פרשת השבוע
חינוך
mp3
ניוזלטר סודות
תפילין

ראשי | ברכות | חלומות | פתרון חלומות | תהילים | קבלה | הפסקת הריון | חגים | גלגול נשמות | שבת | חינוך | אחרית הימים | זוגיות | רוחניות | מדע | גוג ומגוג | תיקון | מוזיקה | תורה | פיתוח האישיות | אתרי יהדות | מאמרים



>